חיה סטשבסקי
פסיכותרפיסטית
054-8401504
בס"ד טיפול בחרדות
מחשבות חרדה גורמות לסבל ל 20%- 25% מכלל האוכלוסייה, כאשר נשים סובלות מהן פי שנים מגברים.
אנחנו מבחינים בכמה סוגים של חרדות: חרדה כללית (ממצב בריאותי ומקטסטרופות עתידיות), חרדת נטישה, פוביות ספציפיות (כמו פוביה ממעליות, ממטוסים, ממקומות פתוחים וכו'), הפרעה אובססיבית – קומפולסיבית (כפייתיות) וחרדה חברתית. כמו כן כלולה בהפרעות החרדה PTSD – חרדה פוסט טראומטית, שכשמה כן היא, מופיעה לאחר שהאדם חווה טראומה המפריעה לתפקודו.
לחרדה יש בסיס ביולוגי, בסיס של למידה ובסיס סביבתי.
בסיס ביולוגי – אדם יכול להיוולד עם רגישות גבוהה לאירועים שליליים, לאובייקטים מסוימים או למידע מאיים. או, אדם יכול להתנהג כבר מילדות באופן הימנעותי: להפגין פחד וביישנות בנוכחות זרים, נטייה לסגת ממצבים או מאובייקטים חדשים ואי שקט ברמות גבוהות. תתכן גם רגישות פיזיולוגית גבוהה מהממוצע, בעיקר בהפרעות אימה (פאניקה).
בסיס של למידה – האדם לומד התנהגויות ודרך חשיבה ע"י חיקוי. אם הוריו מפגינים התנהגות חרדתית על בסיס קבוע, קיים סיכוי סביר שהוא יאמץ את דרך החשיבה וההתנהגות הזו.
בסיס סביבתי – אירועי חיים מלחיצים או טראומטיים.
במצב אמיתי של סכנה זה נורמלי ואפילו חשוב לחוש בחרדה. לגוף שלנו יש מעין "פעמון אזעקה" נגד סכנות. מדובר בבלוטה דמוית שקד, הנמצאת במוח בשם אמיגדלה, וכאשר היא קולטת שדר של "סכנה" היא מפעילה מיד את מערכת הילחם או ברח (FIGHT OR FLIGHT) ומכניסה את הגוף למצב זה ע"י מתן הוראה להצפת המערכת באדרנלין וקורטיזול. ההורמונים הללו מגבירים את זרימת הדם לגפיים על חשבון איברים אחרים. וכך קורה שאנחנו חשים בזמן התקף חרדה טשטוש ראיה, סחרחורת, גוש בגרון, דפיקות לב מואצות, לחץ בחזה, קוצר נשימה, בחילות, הקאות, שלשולים, מתן שתן מוגבר או רעד. מי שלא מודע לתופעות הללו והחרדה שלו איננה מעשית בשטח (אף מכונית לא דוהרת לקראתו והוא לא נמצא בשדה הקרב), לא מצליח להבין מה קורה לו בגוף. האמיגדלה פועלת במהירות מסחררת, תוך עקיפה של מנגנוני מחשבה מודעים, שאין זמן אליהם, כביכול. לפתע מוצא האדם את עצמו בתוך, מה שנקרא, גל חרדה, שגורם לו להרגיש שעוד כמה שניות הוא מתעלף או משתגע. מה שהאדם אינו יודע הוא שמשך גל החרדה יכול להיות לכל היותר חצי שעה. ואם הוא לא ייבהל ממנו אפילו הרבה פחות. אנשים גם אינם יודעים שהרצון שלהם לשלוט בחרדה ולמגר אותה גורם לגל החרדה להתארך יותר. הם רגילים לפתור בעיות ע"י הפעלת שליטה, או מציאת פתרונות מיידיים. לכן, אם מופיע התקף חרדה, האדם הלחוץ עלול לנסות תגובות בלתי יעילות כמו: הימנעות, בריחה או הרגעה. לדוגמא, מי שנתקע במעלית וחווה בהלה גדולה עלול לפתח פוביה (פחד)ממעליות ולהימנע מעליה בהן. הימנעות זו הולכת ומתחזקת עם הזמן. ככל שהאדם נמנע יותר, כך הוא מחזק את הביטחון הפנימי שמעלית זה דבר מסוכן. מה זו בריחה? בורחים מחשיפה לגל החרדה. לדוגמא, ילד שפיתח חרדה מבית הספר, כי שם הוא חווה אירוע מעורר חרדה, עלול לברוח מבית הספר למחרת כדי להימנע מהתחושות הלא נעימות שגל החרדה מציף. במילה הרגעה מתכוונים להרגעה "לא חוקית", כלומר, כזו שגורמת לאדם לרמות את עצמו. לדוגמא, אישה פתחה חרדה ממקומות הומי אדם. הליכה לקניות בסופר השכונתי מתחילה להפוך אצלה לסיוט. מה היא עושה? שמה בכיס החצאית כדור הרגעה והולכת לסופר. את שלוות הנפש שלה היא תייחס כעת לכדור ההרגעה. מה השגנו? המוח שלה לא למד שהסופר אינו מקום מסוכן. להפך.
שיטת ה CBT מעודדת חשיפה הדרגתית עד מלאה לגל החרדה עד שהוא יורד. בשיטה זו עוזרים למטופל לווסת את רגשותיו ומחשבותיו תוך כדי החשיפה ומלמדים אותו דרכים שונות להרגעת הגוף.
שיטת ה EMDR מתמקדת באירועים מעוררי חרדה מסוגים שונים של חומרה בעברו של המטופל. באמצעותה מצליח המטופל לגשת לזיכרונות הראשוניים ולהפוך אותם מזיכרונות תקועים ובלתי נגישים לזיכרונות רגילים שהמוח מסוגל להתמודד איתם.
בשיטת ה- IFS אנחנו מנסים לדבר עם החלקים החרדים ולבדוק על מה הם מגינים. לרוב, הם מגינים על העצמי הילדי שנפגע בעבר וחרד להיפגע שוב. הקשר שמצליחים ליצור עם הילד הפגוע וההורות המיטיבה שמעניקים לו מצליחים בסופו של תהליך לרפא את החרדה.
חיה סטשבסקי – פסיכותרפיסטית – עו"ס קלינית תואר שני
טיפול ויעוץ פסיכולוגי – אישי וזוגי לציבור הדתי והחרדי
בתחומי זוגיות, חינוך ילדים, דיכאון, חרדות, טראומות, שינה
CBT, IFS, DBT, EMDR מומחית לשיטות
טל: 054-8401504 , להודעות: 054-2454148
https://shmuelst.wixsite.com/chaya :אתר
אבן גבירול 7, אלעד
