חיה סטשבסקי
פסיכותרפיסטית
054-8401504
בס"ד טיפול בהפרעות שינה
הלילה הגיע ואתם עייפים מאד. אין דבר שנחוץ לכם יותר עכשיו מאשר שינה טובה. את זה אומר החלק שרוצה לישון. חלק אחר מתעורר מיד וטוען: לא תצליחו להירדם. אתם אף פעם לא מצליחים לישון חלק. אתם תתהפכו שעות במיטה מצד לצד ולבסוף תיכנעו ותיקחו כדור שינה. כמה מענה וכמה מתיש. שלא לדבר על כך שלמחרת תהיו עייפים ועצבניים. נשמע מוכר?
אפשרות נוספת: אתם נרדמים מיד, אך מתעוררים כמה פעמים במשך הלילה ומתקשים להירדם שוב. או: אתם נרדמים בקלות, ישנים רצוף, אך מתעוררים בארבע לפנות בוקר, אחרי כארבע שעות שינה. אתם יודעים שזה לא יספיק לכם, אך דווקא הידיעה הזו, משום מה, מעוררת אתכם לחלוטין.
אתם שואלים את עצמכם מתי אבדה לי היכולת הספונטנית לישון? האם זה הגיל? האם התקלקל לי מנגנון השינה במוח? האם זו מחלה כרונית, חס ושלום? למה רק לי זה קורה?
אולי פניתם לרופא משפחה, ואולי הוא הפנה אתכם למעבדת שינה. בכמה בתי חולים מצויות מעבדות שינה שבודקות מה קורה בגוף שלנו בזמן השינה. אם קיימת בעיה פיזיולוגית כלשהיא, כמו הפסקות נשימה, מעבדת השינה תגלה זאת. ואם הכל תקין , ב"ה, אז חזרנו לנקודת ההתחלה.
חשוב שתדעו: בנושא ההתמודדות עם בעיות שינה אתם לא לבד. בין 30% ל-40% מאוכלוסיית הבוגרים סובלים מהפרעות שינה. זה כולל את אלו שמתקשים להירדם, את אלו שמתעוררים אחרי שעה – שעתיים, ולוקח להם זמן רב להירדם שוב, ואת אלה שהלילה שלהם הסתיים אחרי 3-4 שעות שינה. את ההשלכות של שינה לא איכותית חוויתם, מן הסתם, בעצמכם: תחושה של עצבנות, ירידה בזיכרון, פגיעה בביצועים מוטוריים, מראה חיצוני "עייף". בנוסף, חלק מהסובלים מהפרעות בשינה עלול לסבול מבעיות רפואיות נלוות, מתיאבון מוגבר ומעליה במשקל.
נו, אז מה הבעיה? אתם אולי שואלים. הלא תמיד אפשר לקחת כדור שינה...אילו זה היה כל כך פשוט, היינו עושים בדיוק כך. הבעיה היא שכדורי שינה יוצרים מצב של הסתגלות. כלומר, כעבור תקופה קצרה הגוף מתרגל לכדור ופחות מושפע ממנו. על מנת להגיע לאותה רמת השפעה דרושה כמות גדולה יותר של חומר ההרדמה. בנוסף, השינה המתקבלת בהשפעת כדור השינה הינה הרבה פחות איכותית.
אם כך- מה הפתרון? כאשר נדודי השינה נובעים מבעיה רפואית כמו כאבים, גלי חום, התכווצויות שרירים, דום נשימה וכו' – חשוב לטפל בנושא הרפואי בעדיפות ראשונה.
אם אין סיבה רפואית ברורה (חוץ מדיכאון, שבו נטפל במקביל להפרעות השינה), אנחנו מניחים שנוצרה בעיה התנהגותית וקוגניטיבית דהיינו - חשיבתית, ובעיה ברגשות הנלווים לחשיבה הזו. יתכן שנקטתם ביוזמות שונות על מנת להרגיש ערניים: שתיתם יותר קופאין, נמנמתם במשך היום או אכלתם מוצרים שיש בהם קופאין, כמו שוקולד למשל. אולי גם התחלתם להביא עבודה למיטה, כדי להימנע מעינויי ההתהפכות מצד לצד. אולי גם צרפתם לעבודה את הטלפון....כך, במו מעשיכם (שהיו אמורים לעזור לכם לשרוד..) אתם ממשיכים את הפרעת השינה שלכם ומונעים מעצמכם לשקוע באופן אוטומטי בשינה טבעית ומבריאה.
חשוב לדעת: לכל אדם כמעט קורה שהוא לא ישן טוב ולמחרת הוא עייף. ההבדל בין הסובלים מהפרעות בשינה לבין אלו שלא הוא בעיקר בהתייחסות שלהם למה שקרה. אם הם מפתחים חרדה מפני חוסר שינה והוגים בזה במשך היום ולפני השינה, קיימת סבירות גבוהה שהשינה המיטיבה תחמוק מהם. מנגנון השינה הוא ספונטני, וכמו שהנאה ואושר לא מגיעים בהזמנה ועל פי תכנון, כך גם שינה לא. השינה תגיע דווקא כשלא תחשבו עליה.
יש אנשים לא מעטים שחושבים ששינה זה בזבוז זמן, בפרט כאלה שחבל להם על כל רגע שהם לא עושים בו דברים חשובים. מי לא שמע על תלמידי חכמים שיושבים ללמוד כשרגליהם טבולות בגיגית עם מים קרים כדי להלחם ביצר השינה?
חשוב לדעת מה דעת גדולי התורה בעניין. לפי הרמב"ם, אדם זקוק לשמונה שעות שינה ביממה. וכך הוא כותב: "מי שישן הרבה כדי שיחזק מוחו בתורה, נותן לו הקב"ה את חלקו בתורה כמו מי שממעט בשינה ומצער עצמו, כי הכל הולך אחר המחשבה".
החזון איש המליץ לא להפחית משבע שעות ביממה. הסטייפלר אפשר טווח של 6 עד 8 שעות ביממה לפי הצורך האישי. הרב אויערבאך סיכם: "מתמיד הוא מי שאוכל בזמן, ישן בזמן ולומד בזמן".
חיה סטשבסקי – פסיכותרפיסטית – עו"ס קלינית תואר שני
טיפול ויעוץ פסיכולוגי – אישי וזוגי לציבור הדתי והחרדי
בתחומי זוגיות, חינוך ילדים, דיכאון, חרדות, טראומות, שינה
CBT, IFS, DBT, EMDR מומחית לשיטות
טל: 054-8401504 , להודעות: 054-2454148
https://shmuelst.wixsite.com/chaya :אתר
אבן גבירול 7, אלעד
